ההליך הפלילי

חוק סדר הדין הפלילי כולל סעיפים המסדירים את התנהלות ההליך הפלילי המתנהל נגד חשוד בביצוע עבירה, מרגע התרחשות העבירה ועד לסיום המשפט הפלילי.

החוק מפרט את שלבי ההליך השונים, על פי סדרם, תוך הבהרת הסמכויות הניתנות לגורמים השונים, זכויות החשוד, זכויות קורבן העבירה, זכויות בעלי הדין (המדינה והנאשם) וסמכויותיו של בית המשפט.  במאמר הבא נבחן את שלבי ההליך בקצרה.

החקירה במשטרה

עם קבלת התלונה, על היחידה החוקרת לקבל החלטה האם יש מקום לפתוח בחקירה או שמא לסגור את התיק ללא פתיחה בחקירה. במידה ותחל חקירה, ליחידה החוקרת הסמכות לעכב חשודים, להזמין עדים לחקירה ולבקש מבית המשפט מעצר והארכות של המעצר לצורכי ניהול החקירה.

העברת התיק לתביעה/פרקליטות

בסיום החקירה, תעביר היחידה החוקרת את התיק לתביעה המשטרתית או לנציגי הפרקליטות שייבחנו את המשך הטיפול בתיק; האם יש צורך בהשלמות חקירה, האם לסגור את התיק (באחת מן העילות) האם לשקול הסדר מותנה עם הפוגע או האם להעמידו לדין.

הגשת כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים

במידה והוחלט להעמיד את החשוד לדין יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט הרלוונטי ובו יפורטו עובדות המקרה המהוות עבירה לדעת הפרקליטות או יחידת התביעות של המשטרה. כך גם יפורטו העבירות המיוחסות לו, סעיפי החוק הרלוונטיים ורשימת עדי התביעה. עם הגשת כתב האישום יכול ותוגש גם בקשה למעצר עד תום ההליכים בחלק מהמקרים, תלוי בעוצמת החשד, הראיות וחומרת העבירה המיוחסת לנאשם.

פתיחת משפט הפלילי – הקראה

בדיון הראשון בבית המשפט – דיון ההקראה, מוקרא לנאשם כתב האישום (במידה והנאשם מיוצג עורך דינו יאשר שכתב האישום הוקרא בפניו) וניתן לנאשם להשיב לאשמה, משמע, לכפור באישומים כולם או חלקם או להודות בהם.

בירור האשמה-הוכחת האשמה ובחינת הראיות

במצב בו הנאשם מודה במיוחס לו, בית המשפט ירשיע אותו על פי הודאתו, ולאחר מכן ידון בשאלת העונש. אם הנאשם מכחיש את המיוחס לו, יקבע התיק לשמיעת ראיות – דיוני "הוכחות". בשלב זה התביעה תחל בפרישת ראיותיה, תביא מטעמה את עדי התביעה לצורך מתן עדות ולאחריה הנאשם יבחר אם להעיד להגנתו ויביא את עדיו והראיות באמתחתו שיכולות להביא לזיכויו.

בתום שלב שמיעת הראיות, מגיע שלב הסיכומים. בשלב זה מסכמים הצדדים את טיעוניהם לצורך הכרעת בית המשפט בשאלת הרשעתו של הנאשם.

 הכרעת דין

בשלב זה יכריע בית המשפט באשמתו של הנאשם. בית המשפט  יקבע האם הנאשם יורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום או יזוכה בעבירות כולם או חלקן.

 טיעונים לעונש

ככל ובית המשפט ימצא  כי הנאשם אשם במיוחס לו, ישמיעו הצדדים את טענותיהם ויביאו את ראיותיהם לעניין העונש, תפקידו של הסנגור להעלות טיעונים לריכוך מקסימלי של העונש עד כדי הבאת טיעונים ל"אי הרשעה".

חשוב לדעת. רוב התיקים הפליליים מסתיימים בהסדר טיעון, אם בשלב ההתחלתי של ההליך ללא צורך בשמיעת ראיות ואם בשלב מתקדם עם שמיעת חלק מהראיות. במסגרת ההסדר כתב האישום מתוקן כך שמוחקים חלק מהעבירות או ממירים אותם לעבירות פחותות יותר. הנאשם מצידו מודה וההליך מתקצר. במידה ולא הושג הסדר טיעון בין הצדדים והנאשם הורשע בהכרעת הדין יישמעו הטיעונים לעונש ולאחריו יינתן גזר הדין.

גזר דין

לאחר שהנאשם הורשע ונשמעו הטיעונים לעונש, בית המשפט ייקבע מהו העונש הראוי שיוטל על הנאשם לפי מבחני הלימה. בין שיקולים אלו נכללים שיקולים לחומרא ושיקולים לקולא, תוך שבית המשפט מייחס חשיבות מחד לאינטרס ההגנה על שלום הציבור ומאידך על הפגיעה בנאשם, בבני משפחתו ובזכויותיו.

ערעור

גם לנאשם וגם לפרקליטות או יחידות התביעות של המשטרה עומדת הזכות להגיש ערעור על קביעותיו של בית המשפט ביחס להרשעתו של הנאשם או ביחס לעונש שניתן לנאשם. על בית משפט השלום יוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ועל האחרון יוגש ערעור לבית המשפט העליון.