עבירות אלימות

בתי המשפט דנים רבות בעבירות אלימות – עבירות נפוצות שכוללות מנעד רחב של עבירות בעלות פן משתנה של חומרה.

כל מגע עם אדם אחר שלא בהסכמתו, עלול להיחשב כתקיפה. אחריות פלילית בגין תקיפה עלולה לקום גם בגין אקט של דחיפה או אחיזה חזקה (גם אם לא הותירה סימן).

ככל שמעשיו של נאשם עבירות אלימות חמורים יותר, כך גם גובר הצורך של בית המשפט לשים את הדגש על הגנת הקורבן, בין אם קורבן בפועל או קורבן  פוטנציאלי.

ככל שמדובר בתקיפה שלא מותירה סימן על הנפגע, מדובר בעבירה של תקיפה סתם, לפי ס. 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ככל שהתקיפה מותירה חבלה כלשהי על גוף המתלונן, האמור בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. קיימות נסיבות מסוימות העלולות להחמיר את סעיף העבירה לתקיפה בנסיבות מחמירות , אם העבירה מתבצעת בצוותא ע"י יותר מאדם אחד, אם מדובר באלימות במשפחה (בין בני זוג), או אם התוקף היה מצויד בנשק קר או חם.

אם מדובר באירוע בו נגרם למתלונן נזק בדמות חתך (ולו חתך קל) של רקמות הגוף, סעיף האישום יכול להשתנות לסעיף של פציעה, עבירה לפי ס' 334 לחוק העונשין. 

 חבלה משמעותית יותר, כגון שבר, חתך עמוק, פגיעה משמעותית באיבר פנימי ייוחס לפוגע סעיף חמור יותר, גרימת חבלה חמורה.  בנסיבות מסוימות קיימת החמרה של הסעיף בדמות, גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (עבירה לפי ס' 329 לחוק העונשין) זאת כאשר מדובר בפציעות קשות הכוללות נזק לאיברים פנימיים. מעשה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות יכול להיחשב גם כניסיון רצח, בהתאם ליסוד הנפשי של עושה העבירה.

חשוב לומר. גם אדם נורמטיבי, ללא כל עבר פלילי, עשוי להסתבך בקטטה בשל טעות בשיקול דעת, ו/או למצוא עצמו חשוד בעבירת אלימות בעקבות תלונת שווא על רקע סכסוך קודם, או סכסוך בתוך המשפחה.

לפיכך באם הסתבכת בעבירת אלימות, חשוב לפנות לעורך דין פלילי בעל ניסיון, אשר יבחן את חומר הראיות בתיק, יבחן האם ניתן להביא לסגירת התיק, לביטול כתב האישום ו/או להסדר מקל. במקרים בהם מדובר בתלונת שווא, חשוב לנסות לאתר ראיות מזכות שיוכלו לסייע במסגרת ניהול הוכחות וחקירת עדים.