"אם כך ואם כך הכתם נשאר על הקיר"
מתוך שירו של דוד אבידן "הכתם נשאר על הקיר" המצוטט בפסק דינה של השופטת ברון, בבג"ץ 6213/14 ארגמן נ' מדינת ישראל, שם כב' השופטת ברון נתנה דעתה באשר לכתם של האשם הפלילי אותו נושא אותו אדם אשר עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב".
סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך את רשויות התביעה לסגור תיק פלילי באחת משלוש עילות סגירה עיקריות: חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור וחוסר אשמה. ההחלטה על סיווג סגירת התיק הינה הכרעה אשר נודעות לה השפעות כבדות משקל על חייו של אדם, על פרנסתו, על עיסוקו, על שמו הטוב ועל כבודו, בעיני עצמו ובתפיסת הציבור אותו.
קיומן של עילות הסגירה ותיעודן במרשם המשטרתי נועדו, בין השאר, לשמר מידע שהוא בעל חשיבות לגורמי אכיפת החוק לשם ביצוע תפקידם. עם זאת לזליגת תיעוד עילות הסגירה השלכות הרות גורל על חייו של אדם, על פרנסתו, על שמו הטוב ועל כבודו, שכן תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו מחוסר אשמה, מתועדים ונשמרים במרשם המשטרתי, ולגופים מסוימים ניתנת הרשות לעיין במרשם ולעשות בו שימוש .
להותרת הרישום של עילות הסגירה עלולות להיות השלכות הרסניות, אף בדומה לתוצאות הענישה הפלילית. הפגיעה בשמו הטוב של הפרט עלולה לפגוע גם באפשרויות הפרנסה שלו ובאפשרויותיו להתמנות לתפקידים שונים. חשיבות יתרה לרישום נודעת לבעלי תפקידים מסוימים, בעיקר במגזר הציבורי, כדוגמת, אנשי מערכת אכיפת החוק ואנשי ציבור, אשר עלולה להביא להפסקת כהונתו בתפקיד מסוים, או לשמש עילה לדחיית מועמדותו למשרה ציבורית.
עמדה על כך השופטת ברון בבג"ץ 6213/14 ארגמן נ' מדינת ישראל, פס' 16 לפסק דינה (פורסם בנבו, 1.12.2016)): " לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי. כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום; ויוער שהדברים נאמרים, בלא לגרוע מהמסקנה שאליה הגעתי בעניינו. כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו".
מה ההבדלים בין עילות הסגירה?
עילת חוסר אשמה, התוצאה האופטימלית ! המשמעות היא שאין ראיות כנגד אותו אדם והתיק נסגר ללא כל זכר.
שאר עילות הסגירה לא מובילות למחיקת רישומי המשטרה. הן אמנם לא חשופות לעיני הציבור והגישה אליהן מוגבלת, אבל הן נותרות אי שם, מרמזות שאולי בכל זאת יש לאדם מסוים אשמה כלשהי.
עילת חוסר ראיות , ממצאי החקירה העלו שקיים חשד כנגד אותו אדם אולם אין די ראיות כדי לבסס אשמתו מעבר לספק סביר ולכן התיק ייסגר. מכאן עולה שאולי בכל זאת ביצע את העבירה הפלילית המיוחסת לו. הרישום אינו נמחק.
נסיבות העניין לא מתאימות להעמדה לדין , או כמו שנקראה עילה זו בעבר "חוסר עניין לציבור". משמעותה, כי אף על פי שקיימות ראיות להעמדת החשוד לדין, הגורם המחליט סבר כי התיק אינו ראוי להגיע לשערי בית המשפט. לדוגמא, סכסוך בין שכנים שהגיע לכדי הבנות בין הצדדים. גם פה הרישום אינו נמחק.
איך משנים עילת סגירה של תיק פלילי סגור?
הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק מתבצעת על ידי עורך דין פלילי ונשענת על מספר יסודות: לשון החוק, הנחיות של היועמ”ש ו/או פרקליט המדינה, נימוקים משפטיים ופירוט נסיבות אישיות, ככל שיש כאלה. את הבקשה לשינוי עילת הסגירה ניתן להגיש בכל זמן, גם אם חלפו חודשים ואף שנים מסגירת התיק.
לצורך הכנת הבקשה נפנה ליחידה החוקרת בבקשה לקבל את חומרי החקירה. לאחר לימוד מעמיק ויסודי של חומרי החקירה נפנה להכין בקשה מנומקת שתתייחס בין היתר לראיות הקיימות בתיק, הדגשת ראיות סותרות לאלה שביססו את החשד או הדגשת נקודות שמכרסמות בחשד כלפי החשוד.
כמו כן, חשוב להתייחס לנסיבותיו האישיות של המבקש, לנסיבות חייו, לנזקים הצפויים להיגרם לו ולעתידו המקצועי במידה ועילת הסגירה לא תשונה.
לאור חשיבות העניין, מומלץ להסתייע בעורך דין פלילי, לו ניסיון בבקשות מעין אלה.
מצ"ב החלטות לדוגמא שהתקבלו במשרדנו אך לאחרונה ;
