מכיוון שעבירות המתה מתייחסות לתוצאות עבירות פליליות בהן התרחש הנורא מכל- אובדן חיי אדם, ישנן דרכי פעולה מחמירות עם הנאשמים בגרימה למוות. ישנם הבדלים בין עבירות ההמתה השונות המתבטאים ביסוד הנפשי של מבצע העבירה, המוביל לפערים בצורת הענישה המקובלת כלפי כל מעשה המתה.
עד היום היו קיימות שלוש עבירות המתה עיקריות:
- רצח – עבירה שדינה מאסר עולם חובה.
- הריגה – עבירה שדינה עד 20 שנות מאסר.
- גרם מוות ברשלנות – עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר.
ביולי 2019 נכנס לתוקפו תיקון 137 לחוק העונשין העוסק בהגדרות עבירות המתה וקובע מדרג חדש של עבירות המתה.
עיקרה של הרפורמה, טמון בסיווגן מחדש של עבירות ההמתה וקביעת מדרג חדש ביניהן. עבירות ההריגה והרצח ה'ישנות' הוחלפו בארבעת עבירות הבאות:
רצח בנסיבות מחמירות – נקבע כי בהתקיימותן של נסיבות מסוימות (לדוגמה: תכנון מוקדם, תוך ביצוע עבירה אחרת, ממניעי גזענות או במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או טרור), הופכת גרימת מוות בכוונה או באדישות לעבירה בעלת חומרה יתרה, שעונשה מאסר עולם חובה.
בעבירה זו בית המשפט רשאי, אם סבר שהמעשה לא מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, להרשיע את הנאשם בעבירת הרצח הבסיסית.
רצח בסיסי – גרימת מוות של אדם, בכוונה או באדישות, ללא התקיימותן של נסיבות מחמירות, כאשר העונש במקרה זה הוא מאסר עולם כעונש מרבי, שאינו חובה, או קצבה של עונש מאסר העולם בשנים, ועד שלושים שנות מאסר.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת – עבירה זו מצויה תחת סעיף חדש ועצמאי, בו ייעשה שימוש באם מלכתחילה מתקיימות נסיבות מסוימות המצדיקות הקלה בענישה. כך למשל, אישה מוכה שהמיתה את בן הזוג המתעלל בעקבות מצוקה נפשית קשה אליה נקלעה בגללו, לא תורשע ברצח אלא בהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת ובהתאם לסעיף 301ב לחוק העונשין, העונש בצד עבירה זו הוא עד עשרים או עד חמש עשרה שנות מאסר בהתאם לנסיבות ההמתה.
המתה בקלות דעת – התיקון יצר אבחנה חדשנית בתוך מושג הפזיזות, בין אדישות ובין קלות דעת. מקרים של המתה באדישות נכללים בעבירות הרצח, רצח בנסיבות מחמירות והמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. מקרים של המתה בקלות דעת (יסוד נפשי מופחת), זכו לקטגוריה נפרדת שהעונש בצדה שתיים ־ עשרה שנות מאסר.
