הסדר מותנה

דרך נוספת לסגירת תיק פלילי הינה סגירת התיק בהסדר מותנה. תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, מאפשר לחשוד, לסגור את התיק כנגדו בהסדר מותנה, במסגרתו נערך הסכם בין המדינה (באמצעות יחידות ההסדר המותנה, התביעות או הפרקליטות) לבין החשוד. במסגרת ההסכם החשוד מודה בעובדות המהוות עבירה פלילית ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר ו'בתמורה' לכך, המדינה מתחייבת להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו ולסגור את תיק החקירה בעילה של 'סגירת תיק בהסדר'.

בעבר כל תיק פלילי שנפתח לחובת חשוד במשטרה היה מסתיים או בהגשת כתב אישום או נסגר באחת מן העילות "הרגילות" ("חוסר עניין לציבור", "חוסר ראיות", "העדר אשמה"). עם זאת, בשנת 2013, המשפט הפלילי התחדש בעילת סגירה נוספת בדמות 'סגירת תיק בהסדר'.

העבירות בהן מוסמכת התביעה לערוך הסדר מותנה הן ככלל עבירות קלות יחסית ונפוצות, ושיקול דעתה לעשות כן מושפע מנסיבות מקלות שונות, ובהן נסיבותיו האישיות של החשוד, נסיבות ביצוע העבירה, תוצאות העבירה והנזק שנגרם בגינה והתנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה.

מהי מטרת ההליך של הסדר מותנה?

א. מתן הזדמנות להימנע מ'כתם' של הרשעה או בניהול הליך פלילי.

ב. סגירת התיק בהליך מהיר ומיידי תוך קבלת תוצאה ודאית ומידתית.

מהם תנאי הסף לעריכת הסדר מותנה?

לצורך עריכת הסדר מותנה, חייבים להתקיים תנאי סף ובכללם:

א. לחשוד אין עבר פלילי שנצבר בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה נשוא ההסדר.

ב. תובע מטעם המדינה סבר כי קיימות ראיות מספיקות לצורך העמדה לדין.

ג. התובע סבור כי העונש המתאים לעבירה אינו כולל רכיב של מאסר בפועל לרבות בעבודות שירות.

התנאים שניתן לכלול בהסדר מותנה

במסגרת הסדר מותנה ניתן לכלול את התנאים הבאים: תשלום קנס לאוצר המדינה, תשלום פיצויים לנפגע העבירה, חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה, שילוב בתכנית שיקום, ביצוע עבודות של"צ ונקיטת פעולות לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה (כגון: מכתב התנצלות או השבת חפץ לנפגע, התחייבות שלא להיכנס למקום או לא להיות בקשר עם אדם, התפטרות ממקום תעסוקה, פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי ירי ועוד).

הפרתם של תנאי ההסכם עלולה להוביל להפקעת ההסדר ולהגשת כתב אישום.

כאמור, במסגרת המו"מ לקראת ההסדר המותנה, ניתן ואף רצוי לעשות כל מאמץ כדי לשכנע את התובע להסתפק בתנאים מקלים ככל שניתן בנסיבות העניין.

ההסדר מפורסם באתר האינטרנט של הגורם התביעתי הרלוונטי, אולם מבלי שיתאפשר זיהוי של החשוד או של נפגע העבירה.

עם זאת. הנני סבורה כי במצב בו החשוד משוכנע כי לא ביצע את העבירה ועומד על חפותו המלאה, אל לו "להתפתות" ולערוך הסדר מותנה שכרוך בהודאה מצדו בביצוע העבירה והשלכות נוספות. במצב דברים כזה, אין מנוס מלסרב להצעה להסדר מותנה ולנהל את התיק בבית המשפט.